שמש
ים
טראנס
אני מסתובבת ברחבי הפסטיבל,
גומעת מהמראות
ורגלי לוקחות אותי אליך.
דיברתי
ואתה הרמת את הראש,
פתאום ראית אותי
מבעד למצחיית כובעך,
חייכת
חייכתי בחזרה
והנה נולדה לה אהבה
מבט אחד הספיק
ומאותו רגע הינו יחד.
12 שנים של הפרש לא מנעו את האהבה הזאת,
לא עצרו את כוחה המתפרץ
תחושת חופש וביטחון
היתה בכל פינה אליה הסתכלתי
ואהבה, אהבה עופפה באוויר כמו אבק.
ופתאום הכל נגמר,
איך אפשר לוותר על כזה דבר בקלות
האמן לי זה לא היה בקלות
זאת היתה הקרבה עליה אני מצטערת.
אלי אהובי,
עברה כבר יותר משנה,
אני לא שוכחת אותך,
גם לא אשכח
ואהבה תמיד תהיה לי אליך
וכל כך הרבה דברים מזכירים לי אותך,
נעלמת וכמעט שלא השארת כלום
רק סימן בליבי ודיסק
ותמונה של תות וציור של סוס.
וזכרונות של צחוק ועישון
צחוק ומגע
שמחה וקור
חום ונשיקה
בומבמלה ופאלודה.
היתה תקופה שניסיתי לעלות על עקבותיך
והיו זמנים בהם חשבתי איפה אתה עכשיו
ומה מעשיך
והאם התקדמת
האם אתה זוכר
אם יום אחד תבוא לבקר
ואהבה? היא עדיין בליבך?
מה הפריד? איך פתאום נעלמת.
זאת היתה מכה קשה,
היא כואבת עד היום.
והגעגועים, כל יום שעובר ממשיכים לטפוח
כמו עוגת שמרים הם גדלים
והמחשבות...
אם יום אחד תחכה לי מתחת לבית,
אם פתאום אראה אותך ברחוב
מה אעשה אז?
מה אתה תעשה.
אני עדיין מתפללת
אלוהים,
הלוואי וזה יקרה...