נוגסת בשבריי כפית מפלסטיק
פוצעת את בשרי
היכן אני?, היכן אני?
הסקרנות הורגת אותי
לא, איני בתולה לה
והיא אינה בתולה לי.
פותחת חלון
התחושה הזו מציפה
נוגעת בפניי
בצווארי
גולשת במורד בטני
אל תוך ירכיי
המלאות מלאות של הבשלה
העוקץ ממלא אותי
חסר רחמים
הפריחה, השמחה הברוכה
כמו רוח צפון גדולה
באה והולכת
משאירה בי ספקות
גם בימים שהיא כאן
עוד בוחנת אותי
עודי בוחנת אותה
אני דיירת קבע
והיא אינה גרה בי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.