מבוכה סייברית

כשהתחיל לגלוש באינטרנט , בראשית שנות התשעים, הוקסם עד מהרה
מההזדמנות לפגוש נשים:נשים רבות , מארצות שונות ובגילאים
שונים.
הוא התכתב בו זמנית עם עשר או אפילו יותר נשים.
לכל אחת הציג עצמו באור אחר. באור שרצו לראות.
היו לו נוסחי מכתב אחדים:בחלקם היה מציג עצמו כבנקאי שוויצי
אלמן ובאחרים כספורטאי לונדוני בדימוס, המבקר באוסטרליה.
הוא כבר תיכנן כיצד יוכל לבלות במיטות שונות סביב העולם.
ממקום מגוריו בפרבר העני הלונדוני היה שולח את מכתביו עתירי
מילות הקיטש וההבטחה.
עד שזה קרה.
כמה מביך.
המכתב שהתכוון לשלוח ללינדה בקנדה, נשלח לרחל באורגוואי.
וזה הממוען לרחל לאליז שבצרפת. וכן הלאה.
כשפתחה רחל את תכנת הדואר שלה וקראה,
"לינדה יקרה,
אינני יכול להפסיק לחשוב עליך, וכבר קניתי כרטיס לבוא אליך
לקנדה. אנא, העבירי את הכסף לסוכן הנסיעות שלי" וכאן באו כתובת
ושם ומספר חשבון...
חישב ליבה להישבר, עד שקלטה את המגוחך שבעניין ופרצה בצחוק
מצלצל.

במכתב לרחל ביקש ידידינו כסף עבור טיפול באימו החולה והזמין את
רחל לפגוש אותו במקום "נייטרלי" באירופה, על חשבונה כמובן.
המכתב הזה נתקבל ונקרא על ידי לואיז,אשפית המחשבים ומומחית
לאבטחת מידע, שפנתה באמצעות האינטרנט לכל המכותבות.

הן חיברו יחד מכתב לידידינו.

אינני יודעת בדיוק מה נכתב בו.
אבל אני יודעת שהוא היה נבוך מאד. עד כדי כך שלא כתב לשום אישה
באמצעות האינטרנט במשך שבועיים תמימים.