לעלות על מטוס ולחכות לתצפית נכונה,
ליעד שתוכנן מראש
לפתוח מצנח ולנחות באדמה לא מוכרת,
שוממת
להתחיל מחדש את מה שהאדם עוד לא פגש.
לעשות הכרה עם הלא מוכר
שלעולם לא יוודע לאנושות.
לבנות בית מבמבוקים ורפסודה מתחתיו
כדי שאוכל להתוודע לדגים
והם לבטני.
לא לחשוב על מה שנאמר
אלא על מה שנכון
לשיר שירים שרק מיתרי הקול מכירים
בזמן יצירת תווים חדשים.
לבכות כמה שצריך ולהמליח את מי הים
לא להיות מודע לעבר,הווה ועתיד.
להזדהות עם פרצופו העצוב של הירח
בזמנה של שמש שקועה.
לגלוש פעם בשנה
בזמן גאות מאיימת,ללא פחד המוות
והתפילה לאלוהי הים.
להציל רק חיה אחת מטרף השנייה,
ללמוד לתקשר עם תמימות ולא עם טכנולוגיה
ולהרדם עירומה לצד ליל חמסין
ולא לקום עם מציאות.