|
שיער מפוחם לראשה
והוא גולש וגולש
קווצה מעוגלת נשארת על מצחה
קטנת-קומה היא
וחיוך מנעים על פניה תמיד
לכל איש
ואל כל קשישה
וצחוק איתן מתגלגל מגרונה אל כל ילד וילדה
משלבת יד במרפק
מדליקה סיגריה
ומתחילה לפמפם
שואבת ממנה חמצן לריאותיה
כאילו היה זה קוק לורידיה
לוקחת שאכטה
מצמצמת עיניים
הניקוטין עולה בעורקיה
מערפל את חושיה
מסחרר מחשבות
היא מסתכלת מבעד לדלת
ממקדת עיניה בבנין ממול
נהנית מחום השמש
היא כה שלווה וענוגה
לבסוף היא נושפת שביל של עשן
מוציאה עימו את כל הצרות המסתתרות בגופה
כאילו הייתה היא משחררת את נבכי נשמתה
אך היא עוצרת
את הסיגריה מסיימת
החוצה היא זורקת
וממשיכה ביומה כרגיל
ואת לבה להחביא. |
|
|
סבא: נכדי נכדי,
אני זוכר שהיו
פה פעם בנייני
התאומים עד שבאו
ערבים ופוצצו
אותם...
נכד: סבא... מה
זה ערבים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.