אני יושב בכסא עץ ישן, מסתכל מימיני ומשמאלי ורואה אנשים
כמוני.
חלקם מעורערים בנפשם, חלקם מיואשים וחלקם בוכים.
התחלתי לדבר עם גיורא שישב לידי. נודע לי בשבועות האחרונים,
שהוא סבל מ-"הם" בגלל היותו אכלן גדול. בתור קבוצת תמיכה היינו
יושבים ומשוחחים.
בכל פגישה הקבוצה רק גדלה והתרחבה.
לאחרונה הצטרף סמי, אדם שקט במיוחד, "הם" ראו בו לא מתאים.
"שם" כינו אותו "צפרדע". סמי אינו יודע עד היום מדוע ניתן לו
שם ביזארי זה.
ככה היינו יושבים יום, שבוע, שנה, ומשוחחים. מרגישים מן כוח
כזה שלא חשים ביום יום.
הקבוצה הוקמה על מנת לנסות להשיג את הכוח והיכולת "שלהם".
מדי פעם בכו, וניסים כבר עבר ניתוח פלסטי על מנת להתאים את
עצמו ל "שם".
המדריך היה אחד מאיתנו ואף אחד מהקבוצה לא ידע מדוע הוא שם,
הוא לא רצה לדבר על זה.
תקוותנו היתה שדורותנו הבאים לא יאלצו לעבור באותה קבוצה
מוזרה, ואילו ש-"שם" יקבלו אותם.
בסופו של דבר היינו פותרים בינינו את הבעיות שלשמם אנחנו שם,
על מנת שנוכל אי פעם להיות "שם". |