היה היה יתוש בשם הפשוט יפתח. יפתח חי לו בשלווה ביתושלנד,
באחת השלוליות המצחינות של המים העומדים.
ליפתח הייתה משפחה שמנתה את אישתו שיפרה (שהייתה גדולה ממנו
בכמה מידות כנהוג אצל היתושים) ושני ילדיו דודו ושמוליק.
עולם כמנהגו נוהג וכשהגיע הקיץ לקח יפתח את שני ילדיו שהגיעו
לפרקם ויצא יחד עם שאר חבריו היתושים לעבר ארץ בני אדם למסע
עיצבונים קדוש. חזונם של היתושים היה שיום אחד בני האדם , זרע
השטן לפי התנ"ך היתושי, יכחדו מהעולם והם אלה שיבחרו ע"י יתושי
(האלוהים) להיות העם הנבחר, הם אלה שישלטו בעולם, בנתיים
הושבעו הם בצו אלוהי לקרב את הגאולה ע"י "מסעות צלב" אלו, לקרב
את הגאולה ע"י עיצבון...
המסע היה קשה והקורבנות רבים, אבל כך רצה יתושי , יפתח ויתושיו
שרדו. אחרי מנוחה קצרה וסעודה על גב של חיה חסרת אונים, באישון
הלילה הם יצאו לעבר המטרה. מטרתם הייתה אקראית, שכונה עלובה,
בית מרוחק.
יפתח ובניו עפים לתוך הבית ומתיישבים למארב על תקרת הבית,
מזהים שני חשודים. עכשיו כששני בניו איתו יפתח מרגיש מצביא
דגול ומביא תידרוך מפורט לטירונים. "רואים את הבן אנוש הנלוז
הזה?" הוא שואל, בניו מהנהנים בחיוב, "זה מה שאתם עושים, נביא
לו אותה בהתקפה משולשת, דודו אתה בא משמאל, שיהיה קרוב לאוזן,
כן? שמוליק אתה מימין,  אני כראש הצוות מגיע מקדימה לכיוון
המצח, הכל ברור?" , "כן המפקד" לוחשים הלוחמים.
המבצע מתחיל, ג`ניה ישן בשלווה ולא יודע מכלום, דודו מגיע
בזימזום רועש משמאל בזמן ששמוליק מגיע מימין ואביו מקדימה.
המבצע הושלם בהצלחה, ג`ניה התעורר ולחישות ה"ססססעמק, חבורת
בני זונות, תנו לישון" נשמעים בכל הבית. יפתח מסמן לבניו לחזור
על אותה פעולה. הפעם משהו השתבש ודודו מגיע מוקדם מדי ומרעיש
ליד האוזן לבד, ג`ניה מזהה את הרעש המעצבן, בלי להתבלבל דופק
לעצמו פיצוץ באוזן ומועך את דודו לעצמו בראש. שמוליק מגיע שני
וכשרואה שאחיו נשלח למפגש עם בוראו נסוג, אבל הטכנולוגייה
המתקדמת של ג`ניה (אור הפלאפון) לא מאכזבת והוא מאתר אותו על
התקרה, בום! רק כתם דם נשאר לזכרו של שמוליק.

חצי שנה מאוחר יותר, חורף ביתושלנד, כל היתושים ישנים שנת חורף
מתוקה, חוץ מיפתח. הוא שרוע על הספה מול הטלוויזיה הכבוייה,
סיגריה בידו, הזיפים הקשים מעידים על חודשים שתער לא נגעה בעור
פניו. יפתח כבר מזמן החליט, הוא עדיין כאן מסיבה אחת, הוא רוצה
להיות בטוח, שלא יהיו חרטות.
לאחר שבועות מספר, באמצע החורף, יפתח יצא לדרכו, המסע ממנו לא
קיווה לחזור, הוא נשבע לנקום באותו רוצח נתעב, נשבע לשתות את
כל דמו, עד הטיפה האחרונה.
בקלות איתר את השכונה ובה את הבניין הישן, בלאט הוא טס לבפנים
והתיישב על אותו מקום בתקרה. מחצית השעה ישב ובחן את הקורבן,
נתן לזעמו לפעפע ולאחר מכן בלי שום התרעה מוקדמת תקף.
זה היה מהיר, הוא לא ציפה לזה, בחשכת הלילה החורפי הזה ג`ניה
התעורר בזעם וצעק " כוס אמא שלכם יתושים מוגבלים לא שמתם לב?
חורף בחוץ, זה אומר שאתה צריך לישון, בן זונה!" . אלה היו
המילים האחרונות ששמע לפני שקרביו נמרחו על הקיר.