כשהלילה על הארץ נופל,
ליבי מתחיל אט אט קומל,
איתך רק רוצה להיות,
ללחוש את שמך בין הנשימות,
להתבונן בך כשאת נרדמת,
ולחיות ממש כמו בסרט.

כל העת עליך חושב,
רק בשבילך שורות אלה כותב,
שומע בדממה את שמך,
בין פעימות הלב.

להרדם לרוך מגעך,
להתעורר לריח שערך,
להיות בשבילך,
כשאת צוחקת,
וגם כשאת כואבת.

ובחלום את רק שלי,
קוראת את,
לא לאחר,
לי.

נזכר באותם הפנים,
כשאת מחייכת אלי,
עטופה בסדינים הלבנים,
לחזור אל אותו הרגע,
מבלי לעזוב אותך לפתע.

עכשיו את שם,
מישהו אחר לדמותך קם,
אחר ולא אני,
לא קוראת עוד בשמי.

חולם על אותה ההרגשה,
והמציאות כל כך קשה,
מה גדול הוא הפשע,
למי עשיתי רע,
שהתחושה בגרון כה מרה.

הכל אתן בשבילך,
שאוכל לקרוא בשמך,
שתעני לי בלחישה,
והתחושה שאותי מתישה,
תעלם כשאקרא בשמך,
כשאתעורר לצדך.