שוב אני תופס את עצמי
מקנא בעצמי
שש-עשרה שנה אני רוצה
יותר מסתם רומן כוזב סתם לב נשבר
לב נשבר יותר מסתם רומן כוזב

למה את צועקת?
למה את צועקת?
למה את צועקת?

אולי מאתיים אנשים
ובתוכם רק שנינו
שישה מיליון אנשים

ואת כל-כך רכה בדברים שאת אומרת

משתמש בנעליים שלי לטעויות נוראיות
לסתום חורים
לפני שנתיים חיפשתי אותך דווקא בחלום
את לא ידעת לאן את הולכת
לפני חמש שנים את עטפת שנים עצובות
בשיר עצוב עם הגיטרה

אולי מאתיים אנשים
ובתוכם רק שנינו
שישה מיליון אנשים

חגיגה

את יורדת אל העמק
בימים האחרונים ילדים שרים וצוחקים לי, אבא
את יורדת עמוק יותר
בסוף את ישנה אל סלע עם עיניים עצומות
ממש ריגשת אותי
האיכות
של עורך
מעשירה אותי
מלמדת אותי אני זוכר שם למטה בעמק
מעט הפריד בינינו
בסוף עזבתי

אולי מאתיים אנשים
ובתוכם רק שנינו
שישה מיליון אנשים
אהבה

גב אל גב, אבא
היא
שוקעת במקלחות של מים נעימים
אפרוח קטן
כן

היא לא אוהבת אותך, אבא
כשאתה מגיע סחוט מהעבודה
כל הדרך ברכבת
היא לא יודעת על הרכבת
היא רק מאושרת בעיר

אבא מתעצבן שוב
בפנים זה טוב בחוץ זה רע
אל תתן לזה לקרות שוב
אל תתן
לאבא להתעצבן שוב
מאניאק

גם גדי זיין אותה, פעמיים, אבא
מי זה גדי בכלל?
בינתיים בהונולולו נפרשת מתילדה
רוקדת כדי לשרוד את נפשה
היא לא מכירה שום גדי
זה לא מעניין אותה בכלל
מתילדה המרקדת בבגדי כסף
נראית קצת מוזר
לא-עצמה
זה לא מעניין אותה בכלל

אולי מאתיים אנשים
ובתוכם רק שנינו
מיוחדים מאוד

מתילדה שוב תופסת אותי
מקנא
בעצמי
מקנא בעצמי

לה לה לה

לה לה

לה

כן!