...ואם תשאלו אותי משהו על השיר הזה, אני אענה:
no comment.
ויטאס צועק באוזניי
אראמיס מתנגן בכל תאיי
האהבה שלך חודרת
אליי
מבעד להרבה דלתות סגורות
וכמו פסנתר רגיש
שמנגן
מצליחה לעורר בי רגשות
והזיכרון החי שלך
מפעפע וזורם
בי
מכווץ ושוב עוזב את לבי
מפעיל את נשמתי
שולט
לא מתעלל
שקט.
ועכשיו
אני חשה את עצמי
משוררת זקנה, בת 20
משוחררת פמיניסטית ומודרנית
גם כן. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.