הדם! הדם! זועק הקול.
האדם שומע, אך לא שואל
יד עולה אל על, אוחזת בסכין
יורדת מטה, הורסת הכול.
אח הורג אח, אישה את רעותה.
הזעם את הלב אוכל,
מטמיע רעל במגע העדין.
הזמן רץ מעתה.
האם נחיה על חרבנו לעד?
האם לא נוכל לשלום להושיט יד?
אין אנו נתונים אלא לחסד בחירתנו.
ועדיף שנדע לבחור,
אחרת תנדוד שנתנו,
או שניפול שדודים לבור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.