הוא כבר שכח,
כמה מלוכלך
יכול כאב של שניים
להתפרץ בין הידיים

הוא זוכר מזמן
איך פרחו פרחים בגן
עכשיו רק נשאר אבק מפוזר
ריחות נבולים
איך עוברות השנים

הוא מבולבל
פתאום נשבר המעגל
של קסם בעיניים
של חיבוקים בשעת ערביים
ונשארו רק רסיסים של כמה חיוכים

הוא שוב נפל
זו בדידות המחר
תמיד זה לבד
כשאתה מיוחד

הוא רוקד
איתך בשמיים
מניף אותך בין הזרועות
גורם לצחוק פעמונים לשבור את הקירות

הוא שר בלב
צורח את הכאב
איך שברת את החלום
כשחיכית לאור היום
חושך אהבה ירד בחלון


הוא לא ישכח,
את היופי שבך