לא מזמן נטלי שברה שן. היא היא לא זוכרת איך זה בדיוק קרה, היא
רק יודעת שזה לא כאב, שירד הרבה דם, שהיא היתה שיכורה, ושתיקון
השן השבורה יעלה לה 3000 ש"ח, ואין לה אפילו שקל אחד. לא בכיס,
לא בארנק ולא בבנק.
אמא של נטלי לא מבינה שהיא אמא, היא בקושי מבינה שהיא בן אדם.
נטלי לעומתה, מבינה שהיא בן אדם, אבל לא יודעת אם תוכל אי פעם
לממש את אנושיותה.
העיניים של נטלי פעורות כל העת והמבט שלה הוא סקרן-מבועת.
אין לה מקום אחד בעולם של שקט, החיים הם כאוס מטורף, כל אדם
הוא אויבאוהב, וכל רגע הוא בעל פוטנציאל להיות הרגע האחרון.
לא מזמן מישהו קנה לה בגדים, היא שמחה מאוד, היא חיבקה אותו,
הוא לקח אותה איתו, השתמש בה וזרק. גם הבגדים נעלמו, הם היו
במקלט, אבל משהו לקח לה אותם.
נטלי לא רוצה לוותר, היא נאחזת בכל אלומה רכה של אור החודרת
לחייה, אבל בדרך כלל האור הזה הופך לאש בוערת המכלה עוד חלקה
טובה בנפשה.
נטלי היא הנערה החזקה ביותר והחלשה ביותר בעולם. אין לה כלום
ויש לה הכל, היא לא בוכה, היא לא צוחקת.
נטלי מנסה לחיות.