[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני לא יודעת מה לרשום לך, יותר נכון לא יודעת מאיפה להתחיל.
אתה לימדת אותי שלא יודעת זה כלום למעשה, וכלום זאת אומרת שיש
מה להגיד רק לא אומרים.
אתה שינית אותי באופן שהוא.
אני רואה את זה עכשיו.
אני מבינה אותך יותר ממה שאתה חושב.
כבר מהשיחות הראשונות שלנו הבנתי אותך יותר מכל אדם שנמצא
סביבך כרגע.
באמת הבנתי, גם בלי להיות שם, בלי לחוש את הדברים שאתה מדבר
עליהם.
גם בדברים שאני לראשונה שומעת הבנתי הכל, וכשלא הבנתי דאגת
להסביר לי לאט כדאי שאני אבין מהר.

באיזה שהוא אופן גם אני שיניתי אותך, אני מאמינה.
אבל כל העניין הזה של שינוי, הכל משתנה.
זה לא אמור לבסס קשר. אולי כאן זאת הבעיה.
ואולי לא.
אני אוהבת לדבר איתך,
וגם לפעמים לא סובלת.
אבל ככה אני אוהבת את האהבה שלי,
שיש בה הכל.
זה מספק אותי.

ועכשיו אתה מתחיל להתגעגע?

אתה זוכר את החיבוק הראשון שלנו אחרי שסיימתי את הספר?!
הוא היה אורגזמה טאנטרית בשלמותה.
לראשונה טעמתי חיבוק, וזה הקסים אותי.
היית שם?

וכשעזרת לי עם הפרוייקט, נלחמת בכלל?
למרות שאמרת שתלחם - לא צללת.
אתה רוצה ללמוד?
אז תעשה דברים שיקדמו את זה.
טוב לך לגור עם ההורים?
לא נראה לי.

לפחות אני יודעת שאם יהיו לי כאבי בטן אתה מצאת תרופה. "ג'קי
מצאה לה איזה כלב".
ואל תשאל אותי למה אני אוהבת אותך, כי אם היתה לי תשובה חד
משמעית אז זו לא היתה אהבה.

אני אוהבת אותך כי  א-נ-י  א-ו-ה-ב-ת  א-ו-ת-ך.
(הוא לא רוצה את ה"כוסיות" שלך. זה רמז לחיים).

תסתכל סביבך.
חפש אהבה והקשבה במקום שתקבל אותם, ולא במקום שאתה פוחד להודות
שלא יצא לך מזה כלום, חוץ מדיכוי הבטחון העצמי שלך.
יש לך את הבסיס הבריא להתבסס בחיים. תעשה זאת.
אתה חיי באגדה שאף פעם לא תהיה אגדה יפה כי זאת אגדה, ואגדות
הן כמו חופשה מדי פעם, שבאמת זה מתאים, אבל לא לכל החיים.
אתה נתפס בדקויות של מילים במקום להבין את הכוונה הכללית.

אתה יפה.
לך תחבק את אמא ואבא שלך.
מוזר, נכון?
מבינה אותך.
תמשיך להתרגש מדברים קטנים...
תמידדדדד

תצא תהמינוס.
תמצא דירה.
תסדר את סדר היום שלך.
תתחיל ללמוד נהיגה.
תעבוד כמה שיותר, זה משתלם בסוף.

תדע שאני אוהבת אותך.

קוראת את זה עכשיו זה עצבני...

כעסתי עליך.
אבל למה?

רואה אותך - הכל בסדר.
רוצה אותך - לא מרגישה בסדר.

אבל זה מה שאני רוצה. אותך.
מחדש הבהרת לי את זה.
הרגשתי  בבית אתמול.
סוף סוף שוב בבית.

אתה איתי? שלי?

אתה מיכה.
ואתה לא תהיה מיכה עם לא תחיה באגדות ובהרפתקאות.
כל החיים שלך הם אלו שעושים אותך מיכה.
מיכה שאני אוהבת.
מיכה שאני רוצה.

אני שמחה שלמדתי את זה, אבל אני לא יודעת עם זה יעזור עכשיו.

אני רוצה לחבק אותך.

אני אומרת תודה שאני לא חושבת עליך רוב היום,
כי אני רוצה אותך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חוץ מהעובדה
שאני תלוי בה
אפילו כדי ללכת
לשירותים, אני
מחזיק אותה
קצר.


אפרוח ורוד
בינקותו, על
אמא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/06 16:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליס בפאנן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה