תל-אביב, כמו ילדה עם צמה, מבחוץ נראית מאושרת
אך עם רדת החושך, היא מבפנים עצובה
כל זוג שעובר מתנהג כמו בסרט
שמנסה לזייף סיפורי אהבה

כשהשמיים נכבים תל-אביב בתחפושת של נערה מחוזרת
מפריחה תקוות לחיים סוערים
בדיסקוטק אפלולי עם אווירה מצמררת
רגשות נמהלים במשקאות חריפים

תל-אביב של הלילה, לפעמים, היא אישה מבוגרת
מתאפרת כדי להסתיר מגרעות
מכסה בשמיכה, קבצן שמעשן בשרשרת
לצד מכונה שיורקת שטרות

כשכבר מאוחר תל-אביב לאט לאט מזדקנת
אם מסתכלים מקרוב הקמטים מתגלים
הירח דולק ואת לא נרדמת
בלילה כולם קצת יותר בודדים

אבל אותי, תל-אביב שבין היום למחר, מרגשת
יש בה משהו טהור עם חיוך מבויש
היא מרעישה עולמות אך רגע לפני שנרדמת
פתאום היא נראית כמו תינוקת ממש