הראל אדר / ברבות הימים |
וכשאראך מתרחקת
עת הבוקר אור
את זכר לילותינו
נפשי אז תנצור
ולא אומר דבר
אראה כישן
כשתצאי מחדרי
אל החוץ הסואן(ככה כותבים 'סואן'??)
לא אצעק שתבואי
לא אקרא לך לחזור
אתעורר לי בשקט
ואשאף רק לזכור
ואת מרחוק
כמו זרה מתנכרת
לא תתני לי תקווה
לא כף יד מנחמת
וברבות הימים
ארפא לאיטי
מתוך הנטישה
אצמח אהובתי
ולא אצעק שתבואי
לא אקרא לך לחזור
אתעורר לי בשקט
ואשאף רק לזכור
לזכור...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|