הדרך היא נחש, מתפתלת החוצה מבפנים
הלשון מרחרחת לאן להמשיך
האורות מאירים ומעירים בי לאן להתרחק
התרמיל שעל גבי אוסף אותי,
בלעדיו לא הייתי, אני, הייתי חופשי
מחפש מקום לפרוק אותו, לנוח...
בכל הצטלבות נשקלים הפלוסים והאקסים
ותמיד מורגש הצלב על הגב
האוצר על גבי כבד וחסר ערך עד
למקום בו אפשר לקבל תמורה אמיתית
... הדרך מלאה בעמדות החלפה, מלאה ברמאים וריקים
ואני הנחש;
מחפש איפה להשיל את עורי...
אנושל מהדרך כשזאת תושל מעליי
והחופש יהיה עורי