[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כרם גור
/
אוויר

אלבומי תמונות מאובקים במרתף ביתו של אבא, זה כל שנותר לי
ממך.
אני יורדת בגרם המדרגות אל המרתף, מנסה לא להתקל במבטיהם
המשמימים של החפצים שהושלכו שם כלאחר יד, ונוחתת על הרצפה. ריח
מעיק של עובש עולה באפי ובמהרה אני מבחינה בערימת האלבומים.
התמונות בתוכם מונחות בזוויות עקומות, כאילו ניהלו במהלך השנים
מאבק עקוב מדם, בנסיונן לחרוג את גבולות העמודים ולהפוך שוב
למציאות. מבלי משים, אני שולפת אלבום. מעבירה עמוד אחר עמוד
ושולפת מתוכו כמה תמונות אקראיות, חופנת אותן בכף ידי ועולה
במהרה חזרה בגרם המדרגות, למעלה, אל הבית, אותו בית שאת כבר לא
זכית לחיות בו, כי את כבר לא היית... אמא שלי.
כממתיקת סוד, אני טומנת את התמונות בתיקי, ויוצאת אל ארוחת החג
(מאז מותך ולפיכך, מאז ומעולם בתחושתי, לא היה פה באמת "חג").

בתום הארוחה, אני נושקת למצחו של אבא, מבלי להביט היישר בעניו,
מחשש לראות בהן סימני של זיקנה, מפחד שגם הוא ייעלם, ושועטת
החוצה, לעבר ביתי.
בהגיעי הביתה, אני שומטת את בגדיי, ונזרקת על מיטתי, כשאסופת
התמונות בידיי. רק עכשיו בבועה הקיומית שלי, אני מוכנה להעמיק
מבט בהן. בכל אחת מהתמונות נחשפת דמותך, שיערך האדמוני,
שמלותייך הפרחוניות, עדשות המשקפיים הגדולות, אשר מכסות מחצית
פנייך, כאילו מאז ומעולם רצית להסתתר מן העולם...
למעשה בכל חג, עת אני מבקרת בביתו של אבא, חוזר על עצמו אותו
ריטואל: ירידה מבועטת אל המרתף המאובק, נבירה מהירה באחד
האלבומים, חטיפה של מספר תמונות, עליה מהירה חזרה אל חלל הבית
והמלטות אל הרחם הביתי שיצרתי לי, אלייך, אל דמותך הניבטת אלי
מתוך התמונות שעלו בגורל...

הייתי בת 6 כשנגמרת.
המוות שלך הפריע לי בשלהיי ההכנות לל"ג בעומר, בעודי אוספת
קרשים למדורה, אותם קרשים ששנים מאוחר יותר נידמו בעיני לקורות
שכיסו את קברך.
הותרת אחרייך רק זכרונות מטושטשים של החודשים האחרונים טרם
מותך: מחליפה סיגריה בסיגריה ויוצרת שרשרת של עשן שמערפל את
דמותך, עוטה על עצמך בכבדות אחת משמלותייך שכאילו איבדה יחד
איתך את גווניה, שוכבת במיטה ומנסה בכל כוחך לשאוף אוויר
אחרון...

ועד היום, אני מנסה, בכל כוחי לשאוף עבורך אוויר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני?!
גזען?!

כמה מהחברים הכי
טובים שלי הם
גזענים!




אביה האיום
מכחיש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/06 19:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כרם גור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה