הם זרקו את הספרים
ונתנו את העטים
למחסן יועד ילקוט
ולמגירה דברי ספרות
הם נסעו אל הים
ואמרו דברי פרידות
חיבקו בית חם
לבשו מדים וגם כומתות
והיד שמשכה בשערות
עתה אחזה רובה
והשיחות המצחיקות
הפכו לצעקות שדה

ואלו הם פרחי ארצנו
ארץ התשובה
שנזרעו פה בשיתוף
מכל צבע ועדה
ואלה הם ילדנו
שנולדו במדינת היהודים
שפרחו לתוך תקווה
ועכשיו הם נקטפים

והם למדו, לכאן יועדנו
בשיעורי תנ"ך
ומי יעז להתווכח
עם כח כה חזק
והם למדו שטוב למות
בעד פיסת אפר
אך מה הטעם בכל זה
אם היא מלאה בדם

והם יחלו בתוך תוכם
שזה עוד יגמר
והם יפריחו עוד פרחים
שצבעם עוד ישאר
והירוק בצבע זית
יהיה רק בפיה של יונה
שתביא עמה בשורות טובות
שיחליפו אות צפירה

ואלו הם פרחי ארצנו
ארץ התשובה
שנזרעו פה בשיתוף
מכל צבע ועדה
ואלו הם ילדנו
שנולדו במדינת היהודים
שפרחו אל תוך תקווה
ועתה הם נקטפים

ויש תקווה, יבוא עוד יום
בו לא נאלץ להלחם
ולא יהיו דברי פרידות
ולא עוד צער על הבן
ויתמלאו שטחי ארצנו
בשלל סוגי פרחים
ונשתול צבעונים ליד ורדים
אך נסיר את הקוצים
ונוכל שוב לחייך,
ובליבי המשאלה
שיהיה שוב טעם
לכל ההשכלה