רועי-לי עמית / מלחמה-העם נדם |
ושקט השתרר,
רק בכי חרישי נשמע,
כשדם נספג בחול.
הבכי גם נדם
ואין יותר דמעות,
כי אין יותר מי שיבכה,
מי שבכה מונח עכשו לצד אותן גופות.
קולות היריות חזרו,
מכריזים על ניצחונם,
קולות הבכי כבר נדמו
איתם נדם העם.
הציבו טנקים בשדות,
לזכור המלחמה,
לצד הטנקים יש גופות
ודם ספוג באדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|