עדי אולמנסק / מחווה עלובה |
נראה שרק אני ואתה מבינים,
כמו נעלמת בין הקווים
בין המילים
בתוך יערות סבוכים.
קיוויתי למצוא בו נחמה
אך נראה שגם הוא לא יורד לעומק הדברים.
אני שוקעת
הופכת לרוח בין אנשים רגילים
בין נשים מזדקנות
וילדים קטנים
בין קירות שהתחילו להתקלף
וטפטים כחולים ישנים.
אולי תחזור?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|