יעל קידר / שמים |
מכוסים בשכבה אטומה של אפור וענן
גם אתה מכוסה בשכבה אטומה,
כמובן
וטיפה ראשונה ששוטפת עכשיו את לחיינו
מלטפת קרה ורכה, מרטיבה את היד
אז מדוע אישי
בין המון אנשים
אני מרגישה לבד?
לא רוצה ניחומים מתוקים וחמים
זה עושה לי תחושת מועקה
המילים הטובות מרעידות, מכאיבות
תן לי לצעוק צעקה
כמה אפשר לבכות בשקט
עכשיו אני צועקת
ומסלקת את הפחד
שדבק בי כשהיינו
יחד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|