כשהערב יורד
והעצב גובר
מכסה את העיר
אור נוגה וחיוור
מתבונן בשקיעה
בחלון המוכר
שם נפתח שוב השער
בין עצי ההדר
אז קולות של דממה
מרעידים בי מיתר
שנותר מיותם
עת הלחן נשבר
כשהערב יורד
והעצב עולה
ערפל של שלווה
לעיני מתגלה
והים במרחק
עם שמים נמס
וקופא שם דומם
את הפחד חומס
אז סוגר את התריס
וחוזר לחלום
על זריחות של מחר
על בדידות של היום | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.