לא פה,
והזמן חולף, אבל לא לידי.
הזמן מתבגר ביחד איתי.
והזכרונות מתפוגגים לקטעים שקופים.
אבל מדי פעם כשאני מתמודדת,
מעיזה להחזיר את הזמן,
אני רואה פנים, שוכחת זמנים..

מפחדת, ומשתתקת,
הוא מפחד, ומוותר..
מתמודדת, ולא נלחמת יותר.
הוא מתמודד, ושותק.
נזכרת בעיניים שהיו בורקות,
ובחיוך, שהיה בפי מתוק.

ומפחדת לגלות, את האמת, אתה לא מת.
אתה חי כמו לפני הרבה שנים,
נסיך, ואני הנסיכה שלך, לעולמים.

ועכשיו כשעברתי את הזמן ששקע,
מצאתי פתח חדש.
ואני מתה להכנס, ולצלול לכוכבים,
אבל מפחדת,
והוא נסגר.
מתמודדת,
ננעל.
תמיד שם בשבילי, אבל רחוק מידי.

הלב שלי לא מפסיק לפעום מהפחד שאולי,
אני רוצה להנעל ולא לצאת לעולם.
נסיכה נעולה במגדל, מחכה לנסיך שלה.
אני לא מוכנה עוד לקפוץ לכוכבים,
הם רחוקים מדי בשבילי.