20.5.06
מאין הגיע רצונך
לפזר אבקת סקרנות בחיקי
כשעודני ילד
הרואה אמת בגוף אישה.
ממון של עונג
נסתר בקווי המתאר.
להחליק מגע והקרח נמס...
בעדנה לחישה נשנס.
לא חפץ בשכרות
נושק לכנות
ושיכרון מתפקע
לאט.
אם זה בא ממך
הביטי,
תני לי
לשקוע.
ימים מצטמקים כימים מתייבשים
הרווי אדמת ימי בשערך.
לא מתאהב רק מכחיש
געגוע
מכחיש שלמרות כולי אני פגוע
ואין פגיעה שאין בה ברכה
נושק לכנות
והנוף משתרע
על גבי הדמיון
לאט.
ואם זה בא ממך
הביטי...
שקעתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.