דולצי נאה / מתי? |
לא קשות מחספוס עליה בהרים
לא פצועות מן הקור, מ"כמעט" מ"עדיין"
לא חולמות על שקיפות בחדרי-חדרים.
ואני עם הבוקר, כולי מחכה לו
בעיניים פקוחות נוצצות מכמיהה
בנשימות ארוכות, לא חוששת, זקוקה לו
מתמלאת, עירנית, חופשייה.
ליום שהאופק ימתין לי ראשון
מתוק ודבשי, ותמים-מלאכי
לא אשא, כעכשיו, את הגוש בגרון
את ה"תיכף-בוכה" הנצחי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|