לפעמים,
כל שתבקש הוא -
ספסל אוטובוס,
להשיל מעליך
את קליפת הפק"לים שנצרבה בבשרך,
לפתוח מעט את שרוכי הנעליים
ולשקוע עמוק עמוק,
שניות לפני שיגמר הדו-קרב בינך לשנתך
בחטיפתך או חטיפתה.
לפעמים,
כל שתשאף הוא -
לדחות את קול השריקה הצורם
של דלתות הטלטולית הנפתחות.
קול המבשר - הנה הלילה לפניך
שלושים פרסאות לילך בדד,
התוכל להם או שיכשלו בהם רגליך?
ובעיניים טרוטות
אתה מדווח "אנגליה"
ויוצא שוב אל חשכת הלא נודע.
ולפעמים,
יושב אתה במכונית מפוארה,
המנגנת בקולי קולות,
נוסע אל מיטה חמה בבית,
אך אינך יודע -
מה תבקש ואנה זה ישאוך רגליך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.