קל לחרוט בנשמה מילים חסרות משמעות
אבל כל כך קשה למצוא משמעות בקיום
ואולי הקיום אינו אלה אשליה
וכולנו משוגעים, חולים, באותה המיטה

ואיננו יודעים מה האמת ומה לא
ואנחנו בוכים בדמעות עשויות מדם
והכאב עמוק ורך כמו האדמה
אשר תיקח את גופו של כל בן אדם

ונשמות מחפשות תירוצים לעזוב
ולא לאחוז עוד בעול הכבד של גופינו
השריטות שטוחות על לבבות פועמים
מנסות להזכיר את כל מה ששכחנו ממילא

ואיננו רוצים לחזור
מנסים להמשיך ולזוז גם כשאין עוד לאן
כי כל דבר עדיף
על פני הידיעה שנתקענו כאן.