על סוסיה הרדומים
של טרויה העיר
נדבכים, אבני גזית
פסלי שיש קרים למגע
לוחשים לעברי את אד גורלם
אילנות כבדים נישאים בזמן
ערפילי המאכלת הקרה.
ושוב משך הצריבה תוחם
עוצר מבעדי לגעת
הפחד הראשוני מאיבוד השליטה
מההתפכחות הגדולה של המוות.
זרזיף רפאים פועם על חושי
מנתב בי הכרות סמויות
יוצר בי צירופים
כל כולי פסל של חיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.