כבר אחרי חצות
צילצול טלפון
שוב זאת היא באותו הטון
המפוחד, הנרעד
מבקשת שאבוא, וה"לא" - לא יוצא
הוא לא יוצא למשמע קולה
ואני מתלבש ויוצא מהבית
וכבר מזהה את לובנו של הלילה
שוב נשב כל הלילה
נשב ונדבר
ואני אחזיק לה את היד
היא תאמר שקשה ושקר לה נורא
ושהיא לא יכולה יותר להיות לבד
הרחובות כבר מזמן ריקים מאדם
רק הירח משקיף מלמעלה
תוך כדי נסיעה אני כמעט ונרדם
ולא יודע בכלל מה אומר לה
לומר שהוא לא שווה זה נחמד
אבל בטח שלא מנחם
מהמילים שלי אולי ייצא משהו
אבל לא הכאב ייעלם
"תהיה חבר טוב, תהיה לצידי"
כך תעשה לי רגשות אשמה
אבל קצת היא צודקת
כי גם אני לא אחת
הייתי צריך נחמה. |
