New Stage - Go To Main Page


הירהורים שהיו מתים להיות שירים, חלק ה



פרק זה מוקדש לנס - יה, זמרת אדירה שחזרה בתשובה.

מחשבות על דברים שקורים לפעמים מתנגנים כמו שיר אבל יש אנשים
שחושבים שלשיר זה חטא, במיוחד אם זאת אשה. קול באשה ערווה הם
אומרים. טוב, הם אומרים הרבה דברים...


ריקוד של כריאוגרף אחר

את הריקוד הזה
את לא יצרת
את השיר הזה
אסרו עלייך לשיר
את בובה על חוט
של קטנים מכישורייך
הקובעים מה שאת
לא באמת
השמלה מכסה
את רגלייך
שהיו אמורות
כמו דבורה הנביאה
לפזז במחול
השיער בינתיים
שלך
עד שיוסר
לכבודו
את הריקוד את השיר
ואת חייך
מישהו אחר
כתב וביים
את בחלון ראווה
של היוצר
האחר
וכשהוא מושך
בחוטים
את אומרת
אמן


ותקח מרים הנביאה, אחות אהרן, את התוף בידה. ותצאן כל הנשים
אחריה בתופים ובמחלת. ותהן להם מרים: שירו ליהוה כי גאה גאה,
סוס ורכבו רמה בים (שמ4 טו כ-כא)


הכי גבוה שאפשר

עומדת עם עצמך לבד
שרה להם בתוכך
לא שומעים את קולך
שומעים רק בכי מצמרר
לאחר שקברו את השיר
ואת נשמתך
עוד יגיע היום לזרוח
לשיר המלים ברמה
שבפנים הם עכשיו
אטומים על פי צו
לא של לבך
ואת רק רוצה
לשיר ולפרוח
לשיר ולרקוד כמו
מרים הנביאה
שיר אהבה לכולם
הכי רחוק שישמע
הכי גבוה שאפשר
וזה מוכרח לצאת
איש לא יעצור אותך
אם רק
תרצי


הלב הוא השריר החזק מכולם

תוכלי לטפס על הרים
לגלוש במורד הגבעות
לשיר לכל העולם
בגביעים לזכות בכולם
לאהוב תוכלי בגופך
ללטף ולחבק בלהט
להאמין בכל נפשך
אבל לא תוכלי לגעת
לגעת במה שחשוב
באדם העומד מולך
בכבוד ברגש
בדיוק כמו שיש
בתוכך
עד שלא תביני
שראשך, הוא מקדש
למחשבותיך
האישיות
ואינו שווה בלי
השריר החזק מכולם
זה הלב שפועם
בקרבך


חמש מלחמות

בחמש מלחמות לחמתי
לחמתי ושרדתי
בשישית
כשנלחמתי עלייך
מתי
רגשות כנראה
הם האויב החזק
מכולם



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/5/06 13:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים פינקסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה