בשניה לפני שאני נרדם
דומה שכל צרות העולם, המהולות
ביסורי שלי,
נושרות מעל כתפי הצרות
וצונחות באיטיות כמו
נוצות שלג רכות.
אליס לוחשת על אזני
את פיוטיה המרירים,
מנסה לגרות את תוגתי,
אך גם שירי הקינה המרירים ביותר לא יגיעו אלי
כעת
אני נמצא לבד, מזוקק, ברקיע משלי
מרחף ללא מטרה
ושום דבר אינו מטריד יותר:
לא יופייך המכאיב וגם לא
המלחמה בלבנון.
הכל נאסף אל תוך מרקחת אחת לוהטת
הממתינה לי לכשאתעורר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.