|
פרחים כהים
שפתיים מרחפות אבל אני איני נוגע
שרים עצים
כשהבטחות זה כל מה שאני שומע
תופת בלב
כמו אחרי פיגוע המוני, כמו דפיקות כלבה על החזה
כמת שוכב
לבד כשאת לא באופק ואת עצמי לא מוצא
זהו גן האכזבה
זוהי מלחמה
אהבה
תבוסה
זונה
הרסת אותי
כמה עוד תוכלי
לקרוע את ליבי?
ללא סיבות
לחמש היסודות
שיחים נובלים
חזה עולה ויורד,אך בפנים ריק
ורדים צוחקים
את על צלב ואת רגליך אני מלקק
בשר קורעים טפרים
דרך עינך את דמך אני מוצץ
בן זונה מופקר
מתפוצץ
זהו גן האכזבה
זוהי מלחמה
אהבה
תבוסה
זונה
הרסת אותי
כמה עוד תוכלי
לקרוע אותי?
ללא סיבות
לחמש היסודות |
|
|
פרנץ קפקא אמר
לי: שעון
דיגיטלי, עולה
רק מאתיים,
תמחא לי כפיים.
דפקתי לו כאפה,
הלסת אז עפה,
אומרים שאחות
שלו היא ממש
שאפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.