נילי קיסרי / פתאום געגוע |
החוט הדק שנגע ניתק, לא עוד.
שאלות נשארות תלויות ואין.
להרף יוצא בנו הילד, מפוחד
בזעם של חוסר-אונים
מקלל
מאהבה
עדיין לא מכיל.
לרגע נדמה הן הייתה זו התחלה
או אמצע, לא סוף,
המילים נאלמות לתוך המחשבות
הפחד מקנן עמוק לצידו הגעגוע
גם אם יודעים שנגזר.
כבר אין למי לומר שאהבה
עוד מרחפת, לופתת,
גם הזיכרון.
ואני חושבת שסוד הגעגוע
הוא לא למה שהיה
אלא למה שכבר לא יהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|