בקצה העין הדמעה כבר מבצבצת
בכוח אותה בפנים אני שומרת
אני שואלת את עצמי מדוע, אך אני לא מוצאת סיבה
כנראה מרוב לשמור בפנים, אני כבר ממש לא יכולה
כבר עייפתי כל כך, מכל מה שקורה
שאפילו ניסיתי לפנות אל הבוקר
אני מבקשת עזרה, מבקשת תשובה;
אבל בראש תמיד מהדהד שמו, אותה המילה
גשר (ברידג')
הדקות עוברות ואתה לא פה בצד
השעות חולפות ואני נשארת לבד
פזמון
אינני חזקה מפסיק
אני בוכה מכל שטות
איך אוכל להמשיך כך?
אין לי קצת חוט
אני רוצה להיות שלו
להיות שלו לעד
כרגע הוא ממני מתעלם
תמיד אהיה לבד
הבדידות שינתה אותי, הפכה אותי לאחרת
למרירה נהייתי, בזה אינני שולטת
מדבר קטן ופשוט שעליי לא השפיע
הפכה אהבתי אלייך את ליבי לפגיע
השתקפותי במראה כבר כמעט נעלמת
הכל בגלל הדמעה שאותה מטשטשת
מתי יבוא הסוף שאותה ישחרר
כל יום שעובר אני אוהבת יותר
גשר
הימים אבדו ולעולם לא ישובו
והשנים כמו ספינות שלנצח ישוטו
פזמון
אינני חזקה מספיק... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.