[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מישהו לקח עט - אפור ודף - לבן
וצייר אותי מחזיקה ארגז. ציור פשוט, לא צריך יותר מזה
ובציור יש כמעט הכל, כמעט
'לא צריך שיהיה בו הכל' חשבתי לעצמי 'את מה שחסר אצייר לבדי'.
פתחתי ת'ארגז וראיתי הנה כלים. בעזרתם אצייר לי קישוטים והציור
יהיה שלי.
וכך מאז שצויירתי כל יום אני קמה מציירת לי יום חדש, יום יפה
לפחות אני משתדלת...
מידי פעם אני מוציאה מארגז הכלים חיוך. איתו אני מציירת אנשים
נחמדים
כשאני לבד.
פעם הוספתי לציור שלי מלא דברים כל כך יפים בהמון צבעים:
אדום ולבן ותכלת וצהוב ואדום
ציירתי קירות וציירתי שולחן וציירתי קערה
מלאה בפירות וכיסאות. מסביב ציירתי לשבת.
ציירתי שטיח וציירתי וילון וציירתי במרץ
וציירתי חלון וציירתי נוף ועץ וציפור בתוך קן עם גוזלים
הכל היה כל כך יפה ותכלת וירוק ולבן ונקי וחדש
והכל היה כל כך מוכן. ישבתי וחיכיתי.
וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי
'אולי שכחתי לצייר דבר מה?' הבטתי מסביב, הוספתי דשא, פרפרים,
תמונה על הקיר
אפילו הלכתי להביט במראה לראות
'כן אני צעירה ונראית קטנה, למרות גילי המופלג. אף אחד לא
ידע...'
המשכתי לחכות וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי - בשמחה.
ופתאום התעוררתי, כבר ערב... הדבר שחיכיתי לו, לא הגיע היום...
אולי מחר?
הלכתי לארגז הצבעים אולי שכחתי לצייר משהו?
הארגז היה ריק, השתמשתי בכל הצבעים...
והנה ממש בתחתית מצאתי צבע נוסף, צבע יפה, כמוהו לא ראיתם
מעולם.
צבע התקווה.
לקחתי אותו וניסיתי לצייר את הדבר שחיכיתי לו כל היום ולא
הצלחתי, כי זה צבע מיוחד.
רק זה שצייר אותי יכול לצייר עם הצבע הזה והוא השאיר לי את
הצבע שאשמור עליו.
ציירתי לי מיטה... ונכנסתי כדי לישון
ולא הצלחתי להירדם, למרות שציירתי לי חלומות.
ואז הרגשתי רע... רצתי לארגז הכלים לחפש לי מחק
וניסיתי למחוק את עצמי, את הבטן שלי, את ההרגשה הרעה הזאת.
ולא הצלחתי.
נשכבתי במיטה ובכיתי ובכיתי ובכיתי... עד שנרדמתי...
ובחלומי יצאתי למסעות ארוכים בחיפוש אחר האיש שצייר אותי
רציתי לבקש ממנו שיצייר לי את מה שחיכיתי לו ולא בא
רציתי לבקש ממנו שיצייר לי את אשר הוא שכח...
רציתי ממנו שיצייר לי משפחה והרגשת שייכות שחסרים לי
ולא היו מעולם.

וכך מאז אני קמה לי בכל בוקר מציירת לי יום חדש, יום יפה
לפחות אני משתדלת...
מידי פעם אני מוציאה מארגז הכלים חיוך, איתו אני מציירת אנשים
נחמדים
כשאני לבד.
ואני מחכה לאיש הזה שיחזור
שיצייר לי משפחה.
זה לא כזה קשה.
רק שיחזור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העולם הוא כמו
הזין שלי.

כולכם יושבים
עליו!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/7/06 4:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריאל קונדור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה