(גבר עולה לבמה, דופק על דלת מספר פעמים, אין תשובה, מתחיל
להקיש בפראות)
אישה: שקט! שקט! אני באה! די עם הרעש! אני לא מוכנה ל...
(פותחת את הדלת, רואה אותו)
אישה: הו! סוף סוף באים, כבר המון זמן אני מחכה! אז הבאת סוף
סוף חלב?
גבר: חלב?
אישה: כן, כבר שנים שיש פה מחסור בחלב?
גבר: בארצנו?
אישה: בביתנו.
גבר: חסר כסף?
אישה: כמובן שלא.
גבר: מה קורה?
אישה: עוד לא הבאת חלב?
גבר: לא
אישה: אז לשם מה יצאת אם לא כדי להביא חלב?
גבר: להביא חלב?
אישה: כמובן! אחרת למה?
גבר: יצאתי להילחם.
אישה: כמובן שלהילחם! להילחם על החלב!
גבר: אינני חושב שצריך ל...
(קוטעת את דבריו)
אישה: הרי זה נפלא!
גבר: שחזרתי?
אישה: כמובן!
גבר: כמובן שנהדר שחזרתי?
אישה: כמובן שנהדר אם חזרת והבאת חלב!
גבר: אבל לא הבאתי חלב, לשם מה את צריכה חלב?
אישה: כדי לעשות ממנו חלב עיזים!
גבר: אה!
אישה: אם כן, הבאת חלב?
גבר: חלב כדי לעשות חלב עיזים?
אישה: זאת כוונתי.
(נכנס הבעל מאחורי האישה)
בעל: נו! בן בליעל הבאת את החלב?
גבר: מי אתה?
בעל: אני הבעל?
גבר: הבעל של האישה?
בעל: הבעל.
גבר: בעל זבוב?
בעל: הוא בדיוק.
גבר: אז למה אינך הולך להביא חלב?
אישה: כי תפקידך הוא להביא חלב.
גבר: האין זה תפקיד הבעל להביא חלב?
בעל: בעל הזבוב מביא את החלב אל נשים בעוד הולכים הגברים להביא
את החלב.
גבר: אז הבאת חלב?
בעל: מובן שלא, אני אינני בעל זבוב.
אישה: אז מי אתה?
בעל: סתם בעל.
גבר: אתה בטוח?
בעל: אני חושב שכן, אחרת מי אני?
גבר: אולי אתה גבר?
בעל: אינני חושב שתפקיד זה יהלום אותי.
אישה: אולי אתה אישה?
בעל: איזו מין אישה?
(הגבר מצביע על האישה)
גבר: כמוה.
בעל: לא כמוה, אחרת למה אני כאן?
אישה: אולי אתה מחפש ישועה?
גבר: אולי אתה מחפש חלב?
אישה (לגבר): לך תביא חלב!
גבר: הלכתי למלחמה!
אישה: אבל מה עם החלב?
בעל (לאישה): אנחנו צריכים חלב בכלל?
גבר: נו?
בעל: כן, אנחנו צריכים.
גבר (לאישה): נו?
(האישה מצביעה על הבעל)
אישה: הוא הבעל.
גבר: אבל את האישה.
בעל: אז מי אתה?
גבר: אני גבר! חזק! מהמלחמה!
אישה: אז למה לא הבאת חלב?
גבר: לקפה?
אישה: לחלב עיזים.
בעל: את רוצה חלב עיזים?
אישה: אני רוצה חלב כבשים.
גבר: של פרות?
אישה: בדיוק!
בעל: אז מה המטרה?
גבר: בחלב?
אישה: לעשות חלב עיזים!
גבר: מחלב פרות?
אישה: בדיוק!
בעל (פונה אל הגבר): אולי כדאי שתלך לקנות חלב?
גבר: ולחזור?
אישה: אל תחזור, אנחנו נעשה חלב עיזים!
גבר: אני אלך לקנות?
בעל: ואני והאישה נלך למיטה בינתיים.
גבר: עד שאני לא אחזור?
בעל: אם תחזור אז אולי.
אישה: צריך לחכות.
(הבעל מסתכל בשעון, אחרי שנייה הוא מדבר)
בעל: עבר מספיק זמן.
גבר: כבר?
בעל: אני חושב שאולי נלך למיטה.
גבר: גם אני?
אישה (לגבר): עליי או עליו?
גבר: עליי!
בעל: אז נלך למיטה?
אישה: צריך לעשות חלב עיזים!
גבר: אולי אני צריך ללכת לקנות חלב?
אישה: לא! בכלל לא, אתה לא צריך, זה לא נחוץ.
בעל: לא?
גבר: אולי כן.
בעל: לא.
גבר: אתה בטוח?
בעל: כן.
גבר: אז אני אלך.
אישה: אבל אתה בעלי!
גבר: אבל אני צריך ללכת לקנות חלב.
בעל: אתה אמיץ ואתה הולך למלחמה!
אישה: הוא הולך לקנות חלב!
גבר (לבעל): שמור על אשתי!
בעל: אשמור עליה כאילו היא אשתי שלי!
גבר: חלב עיזים?
אישה: חלב פרות לייצור חלב עיזים!
בעל: אתה טיפש? אתה לא מבין?
גבר: אני לא רוצה ללכת.
בעל: אתה חייב ללכת!
גבר: אני לא רוצה.
אישה: אני חייבת חלב!
גבר: זה בכלל נחוץ?
אישה: זה מאוד נחוץ!
בעל: לך מכאן עכשיו! תתרום את חלקך כמו שאני תרמתי את חלקי!
גבר: מלחמה?
בעל" חלב!
גבר: נראה לי שמישהו יצטרך ללכת להביא חלב! מי מתנדב?
(כולם שותקים)
גבר: טוב, אז אני אלך! למען הבית! להתראות!
(הוא מנופף להם, הם מנופפים לו חזרה, הוא הולך עד סוף הבמה
וקופא. הם נכנסים מחובקים לתוך הדלת ונעלמים מאחורי הקלעים)