-את ממש מבולבלת הא?
+מאוד, מאוד מבולבלת. מאוד!
-פוסטמה..
+אני יודעת, לא צריכה על זה תזכורת תודה רבה.
-התאהבת,
+נכון
-אבל את טוענת שאת לא יודעת איך זה להתאהב
+אני לא בטוחה..
-נו באמת
+מה? אף פעם לא טענתי שאני לא מבולבלת, ההפך.
-את שומעת הרבה מוסיקה
+נכון, זה הגיל לא?
-אבל את לא יודעת איזו מוסיקה בדיוק את אוהבת
+..
-את מאוד הפכפכה כמדומני
+זה אמור להפתיע?
-בכלל לא
+אז אל תופתעי שאני מוזרה.
-לא אמרתי
+לא משנה, עמדת לומר.
-צודקת... את רוצה להיות יוצאת דופן, את נהנית מלהיראות כמו
בנאדם כזה שמבין עניין.
+כן, מקללים אותי אבל בכל זאת..
-ועם זאת חשבת אחרת לאחרונה, אני צודקת?
+אנשים ראו תמונות שלי מלפני שנה ואמרו שנראיתי מצויין ומה
עשיתי לעצמי..
-חשבתי שלא אכפת לך מאחרים
+לפעמים.
-את מאוד לא החלטית
+כמו שאמרתי
-בזמן האחרון את אפילו מתלבטת בקשר לצבע השיער שלך.
+שכרגע הוא שחור, אבל זה רק כיסוי.
-הו?
+השיער שלי היה צבוע לכחול והמורות החליטו שזה מגעיל אז אמרו
לי לצבוע, אז צבעתי לשחור.
-אה!
+אבל.. כרגע נורא בא לי לפעמים לצבוע לורוד, כמו שלגוון סטפני
היה פעם..
-ועם זאת?
+אני חושבת שאני אחכה שהשיער שלי יחזור להיות חום טוב ורגיל
וזהו. נטיוראל לוק מה שנקרא.
-הו.
+כן.
-את מדברת לעצמך.
+אני חושבת שאני היחידה שמבינה אותי
-את מדברת איתי.
+נו, ומי לעזאזל את חושבת שאת?


מוקדש לכל העולם שגורם לי להגדיל לעצמי את האי החלטיות
ולאמא שלי שרק בגללה אני סתיו (שסתם נהנית לקרוא לעצמה סתו)
הפכפכה כמו הסתיו ובפוטנציאל סכיזופרנית..