אני אפילו רציתי קצת חיבה. הרבה חיבה. חיבה מהסוג הגברי. מהסוג
המסריח, מהסוג החרא. מהסוג שנוטף זיעה ועושה לי צמרמורת. אבל
אני מטומטמת. הסוג היחיד שמגיע לי זה רק חיבה של בנות. חיבה של
שעווה. חיבה דביקית. חיבה שנדבקת ללשון. אבל אני, גם את הסוג
הזה לא מגיע לי. לי רק מגיע שתנזל לי הגלידה, ולי מגיע חזה
גדול. סלואו מגיע לי? לא, נראה לי זה יותר מדי לבקש. בטח רק
פופקורן בקולנוע. אבל בלי קולה, זה כבר אי אפשר. וגם איזה בלון
ליום הולדת, ומקסימום ברכה מנגנת. שתחרפן לי את המוח. שתסובב
אותי ומה? שאני ארקוד טראנסים באמצע הגינה הציבורית. זה הרי
ידוע שברכה מנגנת עולה הרבה, אז זה לא שווה את המאמץ. אני בכלל
לא פה, אני מדמיינת על איזה בחור בטיזינאבי, ואתם מביאים לי
ברכות מנגנות. אז 15. בזין שלי 15. בשביל בחורים בטיזינאבי לא
צריך מתנות. מספיק איזו נשיקה ופות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.