לבנות המין היפה והחזק,
לכל אלה שגבר אליהן מרותק,
לאלה שנולדו להיות יפות,
שצועדות על רצפת חצץ יחפות,
הבנות שתרמו גופן בנקל,
שחוק הטבע עליהן אינו חל.
למתבוננות בחוסר תבונה,
שנוחתות תמיד על זרי הדפנה,
לאלה שבינה היא שם של שן,
שהליכתן שופעת אור וחן,
ששפתיהן מוכרות בכל העיר,
ששומעים גניחותיהן אל מעבר לקיר.
אמרו לי בנותיי, וכעת בכנות:
בטוחות אתן כי איבדתן את התמימות?
האם חשתן אהבה אמיתית,
או שמרתן ליבכן בתוך קופסת זכוכית? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.