תותי תותי / שקט |
השמים שחורים ונטולי כוכבים,
המחשבות מפליגות הרחק משם,
העיניים נעצמות, בדממת הים.
ופתאום מערבולת,
העיניים נפקחות,
בתוך הגוף סערת רגשות.
הפחד מגביר את פעימות הלב.
מחנק בגרון,
מחנק עד כאב.
וחוסר שליטה,
איבוד האיזון.
ועוד זעקה חסרת כל כיוון...
ושקט מדאיג,
המאבק נגמר.
הים שקט, הכל נעצר.
הגוף כבד ושקע אט-אט
וצלל למצולות, למנוחת עד.
13 במאי 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|