יפעת חן כהן / ממני והלאה |
כבה עכשיו
ועלי שלכת מפוררים
מפנים מקום אל ליל שרב
הכישוף שהחזיק את חלקי גופי
הולך ונעלם
וחיוכך שממוסגר במעטפת ליבי
כוחו נדם
הנוף עוטה גוון אדמדם ועצוב
ומשכיח אותך
בטבע קמל, בבית קורס, בשקט מדומה
לא מצאתי מנוחה
עץ עקור
ממני
והלאה
וזה לא ייאוש כמו שזו
חולשה
אני מודה
כוחי אובד ונשבר
למולך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|