[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי שוחט
/
פגיעה ישירה

פגעת בי, שיקרת לי, דחית אותי וזרקת אותי כמו נייר משומש.
הרגשתי כמו כלב, כמו חתול רחוב, אם הייתי פרח אז להגיד לי
שנבלתי לא יהיה בדיוק, זה לא היה מסביר את ההרגשה. ברחתי לעולם
אחר של כאבים ופחדים, בכיתי לתוך כרית מרבית הימים, ואז אפילו
הכרית לא יכלה יותר, זעקה וצעקה היא, כמו בכי של מפלצת איומה.
בכיתי עד שנגמרו לי הדמעות, ואז בכיתי עוד, אבל בלי דמעות.
הרגשתי אבוד, נופל, הולך לאיבוד, רציתי להתאבד אבל הפחד לא נתן
היד רעדה והאצבע לא לחצה, קפצתי מבניין, אבל הכאב לא עזר, את
הבעיה לא פתר. המשכתי לבכות. אפילו הדמעות המעטות שמדי פעם
זולגות כבר לא רצו איתי יותר לחיות. חודשים חלפו והדמעות כבר
עברו. לאט לאט בא לו הכעס כמו ברק ורעם בסערה, כמו אש בארץ
אבודה, הרחיק את כולם, השמיד לי את העולם. מי שעוד נשאר אחרי
הדיכאון והכעס ברח למקום נשכח. נשארתי לבד, בדד, ללא כל מחסה
מהגשם הגואה, ואז ראיתי את האור. אור זורח, סהר קטן של מולד
הירח. נגמרו הדמעות, לא נותרו עוד כאבים, ובלעדייך לא הייתי
מכיר ברגעים היפים של החיים.
אז למרות כל העצב, הכעס והמלחמה, אני פה בשביל לומר לך מילה
אחת קטנה וחשובה, אני פה בשביל לומר לך תודה. תודה על שפגעת
בי, כי בלעדייך לא הייתי מוצא את האושר והשמחה שבאה אחרי כל
מלחמה, אחרי כל אובדן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מרגישה כמו
תפוז רקוב -
מקולקלת אך עם
אופציה למיץ

נודיסטית


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/7/06 22:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי שוחט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה