כבר שבוע שלא התגלחתי, מתחיל כבר לגרד. לא נורא, ממילא צריך
להעביר את הזמן איכשהו.
לפני שלושה ימים התרחצתי, נעזרתי בברז במטבח, רק הוא ממשיך
לזרום בקצב מעורר ניקיון. הזיעה שלי נשטפה על הצלחת עם שאריות
המיונז מאתמול.
כל הלילה חשבתי רק על שמנת, וברגע שראיתי שהאור עולה ירדתי
למכולת.
ניגשתי למקרר ולקחתי שמנת. "אתה מתעורר מוקדם אני רואה", מוכר
המכולת קבע.
"אני לא כל כך ישן",  קבעתי.
"תשמע לי, עזוב אותך  משטויות, רמי מחפש עובד, הוא משלם טוב,
וחוץ מזה אתה תתעייף כל כך שתחשוב רק על שינה".
התקשרתי לרמי וקבענו פגישה. הוא בחור ממש נחמד. כל כך רציתי
לאהוב אותו אבל הרגש שלי היה מעומעם.
רמי ביקש ש א', ב' ,ו-ג'  יבוצעו בזמני החופשי, ואחר כך אני
יכול לעשות כרצוני.
"אתה נראה לי קצת עצוב, יש לך חברה?" הוא שאל.
"לא, לא", עניתי. הוא נתן לי מספר טלפון של בחורה ואמר שכדאי
שאתקשר אליה.
"הלו, סיוון, רמי נתן לי את הטלפון שלך", אמרתי.
"אויש, הרמי הזה, אני לא אוהבת שנותנים את הטלפון שלי לזרים",
אמרה.
"כל ישראל אחים", נפלטו המילים מפי.
"אז יש לך תוכניות לשכב עם אחותך הערב?" היא צחקה.
קבענו לבית קפה והלכנו. היא שתתה תה צמחים ואני הבטתי על העציץ
ממול.
אמרתי לה איזה ספרים, שירים, סרטים, ציורים, ערים, בגדים,
תכונות אופי, איברים, ובגדי גוף אני אוהב. היא טענה שאנחנו לא
מתאימים. "יש לנו טעם שונה".
ליוויתי אותה הביתה. היא בקשה שאחבק אותה. היא פתאום הרגישה
לבד.
סיוון אמרה לי שבסך הכל אני בחור חיובי ונתנה לי מספר טלפון
של חברה שלה, איילת.
"תתקשר ותראה, אני לא מבטיחה כלום."
צעדתי הביתה, העיניים שלי היו כבר עייפות והגוף שלי יישר איתן
קו.
שיניתי את מיקום המיטה, הורדתי את הוילונות וכיסיתי את עצמי
בהם. נרדמתי.
"בוקר טוב רמי", חייכתי. רמי חייך אלי והשיב בוקר טוב.
"שמע, אני מצטער, אני לא צריך עובדים כרגע. אני אתן לך טלפון
של אחד בשם משה, הוא צריך".
התקשרתי לאיילת. "היי, אילת קיבלתי את הטלפון שלך מסיוון".
איילת היתה מאוד חביבה. "איחרת, מצאתי מישהו ממש חביב, אני
נותנת לזה סיכוי, מצטערת".
המשכנו לדבר. סיפרתי לה על בעיית הזרם החלש בחדר האמבטיה שלי.
היא צחקה כששמעה כיצד אני מתרחץ, ונתנה לי מספר טלפון של ידידה
השרברב.
התקשרתי למשה. הוא לא היה מעוניין. הוא הפנה אותי לנירית,
שהפנתה אותי לכרמית, שהציעה לי ללכת לקופת חולים. הרופא אמר לי
לנוח.
הידיד השרברב של איילת היה אצלי. בחור חביב. רציתי לחבק אותו
אבל לא הייתי הכי נקי.
"אם לכולם היה זרם כזה, למדינה הזאת היה הרבה מים. מילה של
שרברב",  אמר.
חייכנו בקול.
"אתה נראה רזה וחולני, כדאי שתאכל מאכלים רווי שומן", הוא
הציע.
"אני ממליץ על שמנת".
השרברב הלך. נכנסתי להתרחץ. מילאתי אמבטיה וצללתי.
אור הבוקר עלה ופנסי הרחוב חשכו. הציפורים צייצו וחתולי הרחוב
קרטעו לחפש להם בית. הגעתי למכולת, אחזתי שני גביעי שמנת
בידי.
מוכר המכולת התלונן שאין לו מים. "יש פיצוץ בצינור".  
נתתי לו את המספר טלפון של השרברב. הוא הודה לי ורצה לתת לי את
הטלפון של רמי, אמרתי תודה.