השתניתי.
אני לא חיה, מתתי.
אני לא אותו דבר, אני לא מרגישה אותה ספיר.
לצאת מהמחלה, מהבועה שהיתה לי, לבד, עם עצמי, זה שינה הכל, זה
הרג אותי. אני מרגישה מחויבת להיות שמחה, לצחוק. אני לא יכולה
להראות שאני לא שמחה, שלא טוב לי, שקשה לי.
מתתי, אני לא חיה יותר.
אני נשברת יותר מהר ויותר מהר ממה שנשברתי בעבר, ממה שנשברתי
בזמן המחלה, "בזמן הטוב" שלי.
אני רוצה לחזור, לחזור להיות מי שהייתי, בלי משחקים, בלי
העמדות פנים.
להראות עצבות.
להראות את מה שבפנים.
את האהבה שיש בי, את הכעס, את הצדדים הטובים ואת הצדדים הלא
טובים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.