[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מצטערת שאני בת כזו דפוקה,
ואני מצטערת שאני עושה הרבה בעיות.
ואני מצטערת שאני רק כועסת ולא מתקרבת,
ואני מצטערת שהבאת אותי לעולם, אמא.
כי אני יודעת שלא הייתי רצויה.
וברור שכך, עם בעל מסומם, מי תרצה ילדה?!
ובגלל זה עזבת, אמא, אבל אולי בעזיבה שלך נהרסו לי החיים,
אולי הייתי צריכה "משפחה נורמלית"
בשביל לצאת שפויה בגיל 13.
אני לא זוכרת דברים מהילדות עד הגיל שהתחתנת עם בעלך.
מהשבתות אצל אבא אני זוכרת, מאז שהוא התחתן עם הדפוקה הזאת, את
השבתות עם הצעקות, המשטרות, העצבים, הילדה הקטנה בת ה-8 ששמעה
הכל וראתה הכל, אני.
בתור ילדה בת 8 אני זוכרת איך זה לטפל בתינוקת בת חצי שנה
ולעשות הכל אצל אבא בבית, כי מה שהדפוקה ידעה לעשות זה רק
לישון ולריב.
כאילו כל הדברים האחרים הודחקו בזיכרון שלי, אמא.
ולמה כשהייתי בת 10 וישנתי אצל חברה טובה שלך הבן שלה נישק
אותי? ולמה הוא עשה יותר מזה? אני מודה לאלוהים כל יום שהבנתי
בזמן מה קורה והצלחתי לקום וללכת משם.
תמיד הרגשתי כל כך בטוחה שם, מאז שגדלתי.
ואז הוא הרס את זה, ועד היום אני מפחדת להיכנס לבית הזה.
ולמה לא שמת לב שחזרתי משם שונה?! שמאז שהכל קרה
התחלתי לעשן, התחלתי לסבול מהפרעת אכילה, רציתי למות.
ואז, במקום להתמודד איתי הכנסת אותי לאשפוז כי הרסתי לך את
המשפחה. אני עד היום זוכרת אותך אומרת את הדברים האלה לילדה
קטנה בת 13 שסך הכל רצתה קצת הבנה, חום ואהבה.
ואת עד היום עדיין אומרת אותם כשעכשיו אני בת 17.
ומאז שהכנסת אותי לאשפוז הכל היה יותר מוחשי, יותר אמיתי.
התחלתי לחלום על מה שהוא עשה לי, כאילו להרגיש את הכל קורה כל
לילה, ומאז הפסיקה גם השינה, לא משנה כמה תרופות פסיכיאטריות
נתנו לי - אף פעם לא ישנתי באמת.
ואז למדתי לחתוך את עצמי, זה נתן לי שליטה, נתן לי להרגיש.
עד אז לא הרגשתי, הייתי ריקה.
אז סליחה שהיה לי קשה לקום בבוקר וללכת לבית ספר ולראות את
החברים שלי מתרחקים ממני,
וסליחה שאני עושה בעיות עם האוכל כדי להיות בשליטה.
וסליחה שאני חותכת כדי להרגיש, רק להרגיש.
וסליחה שלפעמים אני עדיין רוצה למות.
וסליחה שהרסתי לך ולמשפחה החדשה שלך את החיים!

הלוואי ויכולתי להגיד לך את כל הדברים האלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלה חייך, והם
נגמרים - דקה
אחר דקה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/7/06 20:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספיר אברהם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה