תל-אביב עכשיו מזכירה לי אותך.
שעות בשדרות הלוך ושוב,
והידיים שלי אוחזות בשלך.
תל אביב לבד היא עיר עצובה.
חום הצהריים מתחלף בחשכת הליל,
ופנסים צהובים מאירים את השדרה.
בין עצים ירוקים ומזרקות מים
אני מביט ורואה שממה חשוכה.
המדבר הגדול החליף את העיר,
המישור הגדול היה להרים,
דרך סלולה לתהומות אין חקר
ואת נשארת זיכרון מהעיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.