היה לכם אומץ, את זה אזקוף לזכותכם.
היתה העזה במה שעשיתם, זה כן.
אבל ההשפלה, הכאב והפגיעה יהיו מעתה
חבריי הטובים ביותר.
הם החליפו אתכם לעת עתה
עד יעבור זעם
עד שתעבור ההשפלה.
הלוואי שהיום הזה לא היה קורה לנו.
אולי האשמה היא גם בי
שהרגשתי שאני יכולה
שנתתי לכם רשות לקרוא בספר
הלא תמיד מעניין הזה,
זה שהכותרת שלו היא "חיי"...
אבל עכשיו, היום, כאן,
אני בוחרת שוב מחדש,
לסגור אותו, לפחות לבינתיים.
בפניכם, בפני כל העולם.
מי שאני מהיום, נשאר חסוי.
נשאר נעול ביני לבין עצמי.
כי השקר הכי טוב הוא האמת.
והאמת שלי כנראה לא מתאימה לכם. |