רק איתך,
נפגעת
לא מחביאה פנים ממבוכת העצב.

רק לידך, מרשה לעצמי להתמוטט
הדמעות מציצות לרגע, מוודאות שהשטח פנוי
פורצות בשקט בשקט.

איש לא שומר עליי מלבדך
לא משתטח לעברי,
שלא איפול על אדמה קרה.

בימים של כאב נצחי,
היחיד שמצליח להוכיח
שאל האושר יש גם דרך חזרה.

 
מהיום בו לימדת אותי ללכת
ועד הרגע בו הלכנו יחדיו
כל הדרך מחבק, מגן עליי מפני התרסקות רגעית.

ומכל המורים המשכילים, השעות המבוזבזות
רק ממך למדתי, אבא
שתקוות קטנות מחוללות תפנית.