בכל עונות השנה
השלג נופל לרגליי
מקפיא את הכאב הרדום בתוכי
מדחיק את גרגרי המחילה

בכל שעת הצהרים הכל נודם
ובשעות הלילה דמעותיי בוכות בשקט
התרחקותך מהמוכר לי
תכה בי במפתיע, תפצע ותסוג

בדבריך אחפש נחמה
כשאקרב את כפות אצבעותיך לפניי
הפרחים שלי מתייבשים להם בשדה
האם הן ינבלו?

בתוך ההרמוניה השמיימית
הלילה נראה בלתי מושג
המתיקות, המרירות - חוסר טעם
בתוך הענן האפור המכסה את נפשי

כשלא אוכל לצעוק יותר
אגע בך רכות
תלחשי לי בזה הרגע שיר הערש שלי
תאמרי שהלילה בפתח.

13.05.06